מלכה בירושלים
רחלה זנדבנק, תמי שם טוב
מִי זֶה יוֹשֵׁב בֶּחָצֵר גְּדוֹלָה וּמְסַתֵּת בָּאֶבֶן?
"קוֹרְאִים לִי בּוֹרִיס," הוּא אוֹמֵר לַיַּלְדָּה שֶׁמִּסְתַּכֶּלֶת עָלָיו. "וְלָמָּה אַתְּ עֲצוּבָה?"
כִּי אִמָּא הִבְטִיחָה תַּחְפֹּשֶׂת וּבַסּוֹף לֹא קִיְּמָה.
"וּלְמָה תִּרְצִי לְהִתְחַפֵּשׂ?"
מַלְכָּה יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ רַק תַּחְפֹּשֶׂת אַחַת בִּשְׁבִילָהּ, אֲבָל הִיא עֲדַיִן לֹא יוֹדַעַת שֶׁעוֹד רֶגַע קָטָן אֶחָד תַּתְחִיל לְהִתְגַּשֵּׁם הַמִּשְׁאָלָה שֶׁלָּהּ: לְהִתְחַפֵּשׂ לְמַלְכָּה.
ב ִּירוּשָׁלַיִם הַחָרְפִּית שֶׁל תְּחִלַּת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים, מַלְכָּה הַקְּטַנָּה מַגִּיעָה לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ נַעֲשִׂים נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם.
מַלְכָּה בִּירוּשָׁלַיִם הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת "חֲלוּצִים שֶׁל תַּרְבּוּת", שֶׁנּוֹגַעַת בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל יוֹצְרִים שֶׁעָשׂוּ מַהְפֵּכוֹת קְטַנּוֹת בְּחַיֵּי הַמְּדִינָה שֶׁבַּדֶּרֶךְ.
